Vayedaber

Shabbath

Daf 91b

משנה: גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם וּמְסַלְּקִין לַצְּדָדִין מִפְּנֵי הָרֵיעִי דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ בַּשַּׁבָּת׃

Traduction

On peut nettoyer la crèche d’un bœuf gras de l’engrais qui s’y trouve le samedi, et l’on peut mettre le reste du fourrage de côté, pour qu’il ne soit pas sali. Tel est l’avis de R. Dossa. Les autres sages l’interdisent. On peut aussi, ce jour, enlever le fourrage d’un animal pour le donner à un autre.

Pnei Moshe non traduit

מתני' גורפין. את המאכל שבאבוס מלפני שור הפטם שמפטמין אותו כדי שלא יתערב בו דבר מאוס ומסלקין לצדדין מפני הרעי שלא יתערב במאכלו דברי ר' דוסא ולא התיר רבי דוסא לגרוף אלא באבוס של כלי אבל באבוס של קרקע מודה שאסור משום אשווי גומות וחכמים אוסרין אף באבוס של כלי גזירה שמא יבא לידי אשווי גומות וכן אין מסלקין לצדדין והלכה כחכמים. נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת. ודוקא מלפני החמור וליתן לפני השיר. אבל איפכא לא מפני שהשור מטנף ברירים מפיו את המאכל ואין ראוי למאכל לבהמה אחרת:

משנה: הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּיטָּה לֹא יְנַעְנְעֶנּוּ בְיָדוֹ אֲבָל מְנַעֲנְעוֹ בְגוּפוֹ אִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין מְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ. מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים מַתִּירִין אֲבָל לֹא כוֹבְשִׁין. וְשֶׁל כּוֹבְסִין לֹא יִגַּע בּוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה מוּתָּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת מַתִּיר אֶת כֵּלָּיוֹ וְשׁוֹמְטָן׃

Traduction

On ne doit pas secouer à la main la paille étendue sur le lit, mais avec les épaules. Si elle est destinée à la consommation d’un animal, ou s’il y a au-dessus un coussin ou un drap (626)''Maïmonide le rend par un terme arabe qui d'ordinaire a le sens de sacré, interdit, et qui, - par extension - signifie aussi selon Freytag: '''' Vestis vilior et neglecta quam induit; vestis quam Meccam iter sacrum faciens abjicit, neque induit ''''.'', on peut le retourner à la main. On peut ouvrir une presse à lavage (627)Maïmonide traduit mekavesh par un terme que n'ont pas les dictionnaires d'arable classique, mais que Richardson traduit: a wandrobe, clothespress, chest. Le comment. a: presse. pour en retirer des vêtements, si elle est à des particuliers, mais ne pas la comprimer en la refermant. A celle des blanchisseurs (bien close), on ne doit même pas toucher. R. Juda dit: si, dès la veille, elle était déjà demi-ouverte, on pourra l’ouvrir en entier pour en retirer les effets.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו. מפני שאסור לטלטלו אבל מנענעו בגופו בכתפיו דטלטול מן הצד היא ולאו שמיה טלטול:

אם היה מאכל בהמה. מותר לטלטלו וכן אם היה עליו כר או סדין מותר לנענע בידו מפני שנעשה כמי ששכב עליו מבעוד יום דאז לעולם מותר לטלטלו:

מכבש של בעלי בתים. שמשימין בו הבגדים לכבשן כדי להחליקן מתירין אותן ליטול מהן הבגדים בשבת אבל לא כובשין בתוכו שהוא לצורך חול:

ושל כובסין לא יגע בו. כלל משום שהכובסין מקפידין עליו שלא יתקלקל והוי מוקצה מחמת חסרון כיס:

ר' יהודה אומר אם היה מותר. המכבש מע''ש מתיר את כליו ושומטן ממנו בשבת ואין הלכה כר' יהודה:

הלכה: הַקַּשׁ שֶׁעַל הַמִּיטָּה. מַתְנִיתָה בְּשֶׁלֹּא יָשַׁן עָלָיו מֵאֶתְמוֹל. אֲבָל אִם יָשַׁן עָלָיו מֵאֶתְמוֹל כְּגוּפוֹ הִיא. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. רִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹאֲלִין. מָהוּ שֶׁיְּנַעְנְעֶנּוּ דֶּרֶךְ אֲצִילֵי יָדָיו. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. קְרוֹחַ קְרִיחָה קִפּוּחַ קַפִּיחָה שְׁפוֹךְ צְנִינִים עַל מָאן דעדי לֵיהּ. נְפַל בֵּיתֵיהּ עַל מָאן דרויה עֲלֵיהּ. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הָדֵין דִּין לְעָנִי.

Traduction

Lorsque la Mishna fait des restrictions au sujet de ''la paille du lit'', il s’agit de celle où l’on ne s’est pas couché depuis la veille; mais au cas où l’on y a dormi la veille, cette paille sera traitée à l’égal d’un vêtement, et l’on pourra la secouer. R. Jacob b. Idi observa que les anciens demandèrent si l’on peut secouer la paille du bout des doigts, afin d’établir une distinction shabatique. R. Yanaï maudit ceux qui éludaient ainsi la loi, et dit qu’ils méritent d’avoir des plaies chez eux, que sa famille soit exterminée, qu’on lui jette des ronces; enfin celui qui s’écarte ainsi des règles établies mérite que la maison s’écroule sur lui, en punition de s’être étendu sur ce lit. R. Hiya ajoute: s’il suffit de réprimander aussi sévèrement le pauvre, il faut de plus punir le riche par une amende.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מתני'. דאסור לטלטלו בשלא ישן עליו מאתמול וכו' כגופו הוא כלומר מותר לטלטלו ולנענע בידו כמו בגופו:

ראשונים היו שואלין. אם בגופו דנקט במתני' דוקא הוא או לא ומהו לנענעו דרך אצילי ידיו שהוא ג''כ טלטול כלאחר יד או בגופו דווקא:

אמר ר' ינאי קרוח קרוחה וכו'. משלי הדיוט הן שאומרים קרוח למי שהוא כבר מוקרח במקצת וקפוח למי שכבר מוקפח וכן שפוך מים צוננים על מי שכבר עברו עליו צוננין. ונפול ביתא על מי שכבר רביע ליה בנפילה וכן הוא הדבר הזה שדקדקו הראשונים. לפי שראו שהתירו לנענעו בגופו הוסיפו עוד לומר שאפשר שאף באצילי ידיו מותר:

תני ר' חייה הדין דין לעני. כמו לעייני כלומר דין הזה ששאלו הראשונים צריך לעיין בו ומל' לעין באורייתא הוא וסיומא דמילתיה דר' ינאי הוא דכן תני ר' חייה שיש לעיין בו משום דמשמע דדוקא בגופו הוא שהתירו שאם באת להתיר באצילי ידיו אתי לטלטולי בידיו:

הלכה: גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם וכו'. מִפְּנֵי שֶׁהַפְּטָם מוֹתִיר הָרֹעֵי אוֹכֶל. בְּעָיָא דָא מִילְּתָא. מָהוּ לִיטּוֹל מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְלִיתֵּן לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ. וְלָאו מַתְנִיתָה הִיא. נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ בַּשַּׁבָּת: מַתְנִיתָה מִין בְּמִינוֹ. צְרִיכָה לֵיהּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. תַּנֵּי. נוֹטֵל אָדָם מִלִּפְנֵי הַחֲמוֹר וְנוֹתֵן לִפְנֵי פָרָה. מִלִּפְנֵי בְהֵמָה שֶׁפִּיהָ רַע וְנוֹתֵן לִפְנֵי בְהֵמָה שֶׁפִּיהָ יָפֶה.

Traduction

Pourquoi les autres sages défendent-ils d’enlever l’engrais? Parce que le bœuf gras dévorant même les excréments, il est inutile de les enlever. On posa la question suivante: est-il permis d’enlever du fourrage devant une bête pour le donner à une autre? Certes, puisque notre Mishna dit formellement: ''on peut, le samedi, enlever le fourrage d’un animal pour le donner à un autre''. Il s’agit là d’échange entre 2 animaux d’une même sorte; mais la question est de savoir si c’est permis aussi entre 2 sortes différentes? Oui, on a enseigné qu’on peut l’enlever de l’âne (628)Il ne bave pas en mangeant et ne salit rien. pour le donner à une vache, ou d’une bête à la gueule plus délicate (629)Comme l'âne qui mange des chardons. pour le donner à manger à une bête plus difficile, comme la vache.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מפני שהפטם מוחר הרעי אוכל. כלומר אינו משגיח ואוכל אף מותר הרעי ושלא יקוץ מתוך כך במאכלו:

בעיא דא מילתא. לבני הישיבה מהו וכו' ולאו מתניתא הוא וכו' ומאי קא מיבעיא להו. ומשני משום דאיכא למימר מתני' במין במינו איירי נוטלין מלפני השור ונותנין לפני הפרה וכן כיוצא בזה ומה דצריכא ומספקא להו מין בשאינו מינו מהו אם נוטלין מלפני השור ונותנין לפני החמור:

תני. בברייתא נוטל אדם מלפני החמור דלית ליה רירי ונותן לפני פרה אבל איפכא לא וכן מלפני בהמה שפיה רע. והיינו הך שהחמור פיו רע לענין שאינו מדקדק במאכלו ואוכל אף קוצים וברקנים ונותן לפני בהמה שפיה יפה וזו היא הפרה שמדקדקת במאכלה:

הלכה: אָמַר רִבִּי מָנָא. כֵּינִי מַתְנִיתָה. אֲבָל נוֹתְנָהּ לְפָנָיו לְתוֹךְ הַחוֹמֶץ. רַב הוּנָא אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְפוֹשְׁרִין. הָא בְצוֹנִין מוּתָּר. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֲפִילוּ בְצוֹנִין אָסוּר. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲלֹא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְפוֹשְׁרִין. אֶלָּא 91b עַל חִנָּם יָגַעְנוּ.

Traduction

R. Mena dit qu’il faut ainsi compléter la Mishna: on peut en plonger, devant soi, dans le vinaigre ce que l’on mangera de suite, pas plus.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר רבי מנא כיני מתני'. הא דקתני אבל נותנה לתוך החומץ כן צריך לפרש שנותנה לפניו לתוך החומץ כלומר כדי לאכול מיד ולא שישרה אותה בתוך החומץ:

לא שנו אלא בפושרין הוא דאסור הא בצונן מותר ור' יוחנן בשם ר' ינאי קאמר שאפי' בצונן אסור והקשה לו ר' יוחנן לר' ינאי רביה והא אנן לא שנו במתני' אלא בפושרין ואלא על חנם יגענו לשנות כן בתמיה:

רַב הוּנָא אָמַר. מֵי חִילְתִּית מוּתָּר לִשְׁתּוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת. שְׁמוּאֵל אָמַר. חִילְתִּית עַצְמָהּ מַיֲכָל בְּרִיאִים (הוּא) [הִיא]. רַב הוּנָא אָמַר. מָאן דַּאֲכַל מַתְקַל זוּזָא מִינֵּיהּ מִסְתַּכֵּן וְעוֹרוֹ נֶחֱלַץ. רִבִּי בָּא אֲכַל מַתְקַל זוּזָא מִינָּהּ וּפְרַשׁ לִנְהָרָא.

Traduction

R. Houna dit: il n’est question là que d’eau tiède; donc dans la froide c’est permis. Selon R. Yohanan au nom de R. Yanaï, c’est interdit aussi dans l’eau froide. A quoi R. Yohanan répliqua que, notre Mishna parlant seulement d’eau tiède, ce serait se donner une peine inutile d’aller au-delà, et l’eau froide doit être permise. R. Houna permet de boire le samedi une telle eau. Selon Samuel, la gentiane même est un manger des gens sains. R. Houna dit: celui qui en mange le poids d’un zouz peut tomber dangereusement malade, et sa peau se pelle. R. Aba, en ayant mangé une telle quantité, se jeta à la rivière pour calmer sa fièvre

Pnei Moshe non traduit

מי חלתית מותר לשתותה בשבת. המים שנשרית בהן מאתמול ולא מיחזי כרפואה. שמואל אמר חלתית עצמה מאכל בריאים הוא ואוכלין אף עצמה בשבת דכל שהוא מאכל בריאים אין חוששין משום רפואה:

מאן דאכל משקל זוז מינה מסתכן ועורו נחלץ ממנו מחמת חמימותה ולפיכך קאמר רב הונא מי חלתית:

ופרש לנהרא. פירש מיד לירד להנהר להתקרר:

אֵין שׁוֹרִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין. מִשּׁוּם בּוֹרֵר. וְאֵין שָׁפִין אוֹתָן. מִשּׁוּם דָּשׁ. אֵין כּוֹבְרִין אֶת הַתֶּבֶן בַּכְּבָרָה וְלֹא יִתְּנֶנָּהּ בְמָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּרֵד הַמּוֹץ. מִשּׁוּם מְרַקֵּיד.

Traduction

. – ''On ne trempera pas des vesces'', est-il dit, parce que cela équivaut au travail de triage, entre le bon grain et le déchet qui s’en détache ainsi; ''et l’on ne les râpera pas'', car ce serait un travail équivalent au dépiquage du blé. ''On ne tamisera pas la paille, etc.'', comme le vannage est un des travaux capitaux (7, 2).

Pnei Moshe non traduit

אין שורין וכו'. כדפרישית במתני':

Shabbath

Daf 92a

משנה: נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ כַּלְכָּלָה וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. מְטַלְטְלִין תְּרוּמָה טְמֵאָה עִם הַטְּהוֹרָה וְעִם הַחֻוּלִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מַעֲלִין אֶת הַמְדוּמָּע בְּאֶחָד וּמֵאָה׃

Traduction

On peut, dans une cour, porter son enfant (631)Que l'on caresse parce qu'il est maladif., eut-il un caillou (interdit) en main, ou un panier de provisions chargé d’une pierre, et l’on peut transporter de l’oblation impure avec celle qui est pure, ou avec des produits profanes. R. Juda permet aussi de prélever la part due aux prêtres sur un mélange où l’oblation a été annulée dans 101 parts (632)V. (Terumot 4, 7), (et 5, 2) à 6..

Pnei Moshe non traduit

מתני' נוטל אדם את בנו והאבן בידו. מסקינן בגמ' בתינוק שיש לו געגועין על אביו ואם ישליך האבן מיד התינוק יצעק ויבכה והתירו טלטול שלא בידים במקום שיש קצת סכנה:

כלכלה והאבן בתוכה. בכלכלה פחותה עסקינן וסתם הנקב שלה באבן לפיכך מותר לטלטלה שהרי האבן נעשית כדופן. ואם היתה הכלכלה מלאה פירות והאבן בתוך הפירות אם היו פירות רטובין כגון תותים וענבים נוטל אותה כמות שהיא שאם ינער הפירות יטנפו בעפר ובמקום הפסד לא גזרו אבל בשאר פירות שאינן נמאסין כגון אגוזים ושקדים וכיוצא בהן:

מנער אותן לארץ והאבן נופל ויטול הפירות אל תוך הכלכלה:

מטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה או עם החולין. אם היו שניהם בכלי אחד ודוקא כשהיתה הטהורה למטה וכן החולין והיו פירות שהן מתטנפין בקרקע ואם ינער אותם יפסדו. אבל אם היו אגוזים ושקדים וכיוצא בהם נוער הכלי ונוטל הטהורה או החולין ומניח את הטמאה ואם היה צריך למקום הכלי בין שהיו הטהורה או החולין למעלה או למטה מטלטל אותן הכל כאחד:

ר' יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה. סאה תרומה שנפלה למאה חולין דהדין היא שמעלין את התרומה וסבירא ליה לר' יהודה שאף בשבת מעלין משום דסבירא ליה כר' אליעזר דפ''ה דתרומות דאותה סאה שנפלה היא שעלתה והוה כמחתא בעינה ולא הוי כמתקן אי נמי כהאי דרשב''א דקאמר נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד אחר ועדיפא דר' יהודה מדידיה דסבירא ליה הואיל וכך אם כן אף מעלין אותה בשבת. ואין הלכה כר' יהודה:

משנה: הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. הָֽיְתָה בֵין הֶחָבִיּוֹת מַגְבִּיהָהּ וּמַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר נוֹעֵר אֶת הַכַּר וְהֵן נוֹפְלוֹת. הָֽיְתָה עָלֶיהָ לִשְׁלֶשֶׁת מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט. הָֽיְתָה שֶׁל עוֹר נוֹתְנִין עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּיכְלֶה׃

Traduction

Lorsqu’il y a une pierre à l’ouverture d’un tonneau, on peut le pencher de côté pour la faire tomber. Si elle se trouve au milieu des tonneaux, on peut en soulever un et le pencher de côté, de façon à faire tomber la pierre. S’il y a de l’argent sur un coussin, il suffit de le secouer pour que l’argent tombe. S’il y a quelque saleté, on peut l’essuyer avec un chiffon; et si la taie est en peau, on y jette de l’eau jusqu’à ce qu’elle l’enlève.

Pnei Moshe non traduit

מתני' האבן שעל פי החבית. והוא רוצה ליטול יין מן החבית מטה החבית על צדה והאבן נופלת. ודוקא בששכח את האבן עליה בין השמשות ולא הניחה מדעת אבל אם הניחה מדעת נעשית החבית בסיס לדבר האסור ואפי' אם ניטל האבן אחר כך אסור לטלטל להחבית:

היתה החבית בין החביות אחרות. ואם יטה על צדה תפול האבן על האחרות ותשברם. מגביה החבית למקום אחר ומסלקה ושם הוא מטה על צדה והאבן נופלת שעל הכר. הכי נמי בששכח את המעות בין השמשות על הכר והוא צריך להכר. נוערו והן נופלות אבל אם הניחן שם נעשית הכר בסיס לדבר האסור ואפילו אם ניטלו המעות אחר כך אסור לטלטל את הכר:

היתה עליה. על הכר או על הכסת והן של בגד לשלשת והוא איזה דבר של טינוף כגון רוק או רעי מקנחה בסמרטוט ולא יתן עליהן מים מפני שנתינת המים על הבגד זהו כיבוסו:

היתה. הדבר המטונף על של עור נותנין עליה מים עד שתכלה לפי שנתינת מים על העור לא הוי כבוסו:

משנה: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִין מַעֲבִירִין מֵעַל הַשּׁוּלְחָן עֲצָמוֹת וּקְלִיפִּין וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִין מְסַלֵּק אֶת הַטַּבֶּלָּה כוּלָּהּ וְנוֹעֲרָהּ. מַעֲבִירִין מֵעַל הַשּׁוּלְחָן פֵּירוּרִין פָּחוֹת מִכַּזַּיִת. שֵׂיעָר שֶׁל אֲפוּנִים וְשֶׁל עֲדָשִׁים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה סְפוֹג אִם יֶשׁ לוֹ עוֹר בֵּית אֲחִיזָה מְקַנְּחִין בּוֹ. וְאִם לָאו אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִיטָּל בַּשַּׁבָּת וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה׃

Traduction

L’école de Shammaï dit: on peut enlever de la table les os et les pelures; celle de Hillel prescrit, au contraire, d’enlever toute la tablette (tabula) et de la secouer ensuite. On peut prendre de là les miettes mêmes inférieures à l’équivalent d’une olive, ainsi que les cosses de fèves ou de lentilles pouvant servir de fourrage aux bestiaux. Avec une éponge munie d’une poignée en cuir, on peut essuyer, mais à défaut de cette poignée, c’est interdit, de crainte de comprimer l’eau; selon les autres sages, on peut en tous cas la déplacer le samedi, et elle n’est pas susceptible d’impureté (sans valeur).

Pnei Moshe non traduit

מתני' בית הלל אומרים מעבירין מעל השלחן עצמות וקליפין. נוסחא דהכא עיקרית וכך הוא מוסכם בבבלי דבית הלל הוא דסברי כר''ש דלית ליה מוקצה ומעבירין בידים אותן עצמות וקליפין שהן ראויין למאכל כלבים או לשאר בהמה אבל אם אינן ראויין למאכל בהמה אף ר''ש מודה שאין מטלטלין אותן בידים:

ובית שמאי אומרים וכו'. דאית להו מוקצה כר' יהודה:

מעבירין מעל השולחן פירורין ואפילו הן פחות מכזית וכן שער וכו' והן השרביטין שלהם מפני שהן ראויין למאכל בהמה:

ספוג. שמקנחין בו הטבלא אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו בשבת לפי שכשאוחזו בבית אחיזה אפשר לו שלא יסחוט אלא שמקנח בו לאט לאט. ואם לאו אין מקנחין בו לפי שכשאוחזו אי אפשר שלא יסחוט אם אינו נגוב:

בין כך ובין כך. אם הוא נגוב ניטל הוא בשבת ואינו מקבל טומאה דלאו כלי הוא כלל:

הדרן עלך פרק נוטל

משנה: חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה מַצִּילִין מִמֶּנָּה מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִסְפֹּג. אֵין סוֹחֲטִין אֶת הַפֵּרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין וְאִם יָֽצְאוּ מֵעַצְמָן אֲסוּרִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם לָאוֹכָלִין הַיּוֹצֵא מֵהֶן מוּתָּר. וְאִם לְמַשְׁקִין הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר. חַלּוֹת דְּבַשׁ שֶׁרִיסְּקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת יָֽצְאוּ מֵעַצְמָן אֲסוּרִין וְרַבִּי לִעֶזֶר מַתִּיר׃

Traduction

Lorsqu’un vase se brise, on peut en sauver le montant de ce qu’il faut pour 3 repas, et même dire à d’autres personnes d’en sauver pour elles; à condition toutefois de ne pas éponger le vin. Il n’est pas permis de comprimer les fruits pour en extraire le jus, et si ce dernier en est sorti spontanément, on ne pourra pas en jouir. Selon R. Juda, si ces fruits étaient destinés à la consommation, il est permis d’utiliser le jus; mais s’ils étaient destinés au pressoir pour la boisson, le jus sera défendu. Si l’on a concassé dès la veille du samedi les gâteaux de miel et qu’il en coule spontanément du miel, celui-ci est interdit. R. Eliézer permet de le manger.

Pnei Moshe non traduit

מתני' חבית שנשברה. בשבת מצילין ממנה מזון ג' סעודות שזהו מה שצריך לו בשבת ומציל לו ולאורחיו ואומר לאחרים בואו והצילו לכם לפי מה שאתם צריכין. וכיצד הוא מציל מביא כלי ומניח תחתיה ולא יביא כלי אחר ויקלוט וכלי אחר ויצרף לראשון גזירה שמא יביא כלי דרך ר''ה ואם נזדמנו לו אורחים מביא כלי אחר וקולט כלי אחר ומצרף לראשון ולא יקלוט ואח''כ יזמין אורחים אלא יזמין ואח''כ יקלוט ואם הערים בדבר זה מותר:

ובלבד שלא יספג. שלא יניח ספוג במקום היין לחזור ולהטיפו לתוך הכלי וכן לא יטפח בכפו את השמן גזירה שמא יסחוט:

אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין. פירות שהן בני סחיטה כגון זיתים וענבים הסוחט אותן חייב משום מפרק שהוא תולדה דדש ותותים ורמונים הואיל ומקצת בני אדם סוחטין אותן אסור הוא לסוחטן שמא יבא לסחוט זיתים וענבים אבל שאר פירות כגון תפוחים פרושין ועוזרדין מותר לסוחטן בשבת לפי שאינן בני סחיטה:

אם יצאו. המשקין מעצמן מהן בשבת אסורין. ובזיתים ובענבים כ''ע ל''פ דאסורין גזירה שמא יתכוין ויסחוט אותן בשבת כי פליגי בתותים ורימונים ובהו קאמר ר' יהודה אם הכניסן לאכול אותן מותרין המשקין היוצא מהן משום דלא ניחא ליה בהמשקין וליכא למיגזר שמא יסחוט ומשום שאפי' יסחוט אותן ליכא חיובא הלכך לא גרסינן ואם הכניסן לדרוך מהן משקין ניחא ליה בהיוצא מעצמן ואסורין שמא יסחוט אותן לכתחלה. ורבנן סברי דאף בהכניסן לאוכלין ואפי' בתותים ורמונים גזרינן והלכה כר' יהודה:

חלות דבש שריסקן. מע''ש ומתוך כך זב מהן הדבש מעצמו:

ור' אלעזר מתיר והלכה כר' אלעזר וכן זיתים וענבים שריסקן מע''ש ויצאו מהן משקין מעצמן מותרין לפי שאין כאן מקום לגזור שכבר ריסקן מבע''ש:

משנה: כָּל שֶׁבָּא בַחַמִּין מֵעֶרֶב הַשַּׁבָּת שׁוֹרִין אוֹתוֹ בַחַמִּין בַּשַּׁבָּת. וְכָל שֶׁלֹּא בָא בְחַמִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת מְדִיחִין אוֹתוֹ בַחַמִּין בַּשַׁבָּת חוּץ מִן הַמָּלִיחַ הַיָּשָׁן וְדָגִים מְלוּחִים קְטַנִּים וְקוֹלְיַס הָאִסְפָּנִן שֶׁהֲדָחָתָן זוֹ הִיא גְמַר מְלַאכְתָּן׃

Traduction

Tout ce qui avait déjà été cuit à l’eau chaude la veille du samedi pourra être de nouveau trempé dans une telle eau le samedi; au cas contraire, on pourra seulement le passer à l’eau chaude (l’attiédir), sauf les salaisons remontant à un an de date, ou: de petits poissons salés, et des colia'' d’Espagne, pour lesquels ce lavage constitue une vraie préparation.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כל שבא בחמין מלפני השבת. שנתבשל או שנשרה בחמין קודם השבת מותר לשרותו בשבת ואעפ''י שהוא עכשיו צונן וכל שהוא צונן מעיקרו ולא בא בחמין מעולם מדיחין אותו בחמין בשבת אבל אין שורין אותו בחמין:

חוץ מן המליח הישן וכו'. שאלו הדחתן גמר מלאכתן אין מדיחין אותן בחמין בשבת:

משנה: שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לוֹכַל מִמֶּנָּה גְרוֹגְרוֹת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹתָהּ כֶּלִי אֵין נוֹקְבִין מְגוּפָה שֶׁל חָבִית דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. לֹא יִקְּבֶינָּה מִצִּידָּהּ וְאִם הָֽיְתָה נְקוּבָה לֹא יִתֵּן עָלֶיהָ שַׁעֲוָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָרֵחַ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב וְאָמַר חוֹשֵׁשׁ אֲני לוֹ מֵחַטָּאת׃

Traduction

Il est permis de briser un tonneau clos, si le samedi on veut en manger une figue sèche, à condition de ne pas s’appliquer à en faire un ustensile serviable. On ne doit pas trouer la bonde d’un liquide, mais plutôt l’enlever entière, selon R. Juda; les autre sages (ou: R. Yossé) le permettent. Il n’est pas permis de le trouer de côté, et si c’était fait, on ne devra pas le boucher à la cire, parce qu’en enduisant on efface. R. Juda raconte qu’un cas de ce genre s’étant présenté, on consulta R. Yohanan b. Zaccaï à Arab, et il dit: Je crains pour lui l’obligation d’offrir un sacrifice de péché.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שובר אדם את החבית. בשבת לאכול ממנה גרוגרות מפני שהוא לצורך השבת התירו במקלקל ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי ע''י כך:

אין נוקבין מגופה של חבית. להוציא ממנה יין:

ור' יוסי מתיר. והלכה כר' יוסי ובלבד שינקבנה מלמעלה אבל מצדה אסור מפני שהוא כמתקן כלי:

לא יתן עליה שעוה. לסותמה מפני שהוא ממרח:

בערב. שם מקום בגליל:

חוששני לו. מחיוב חטאת אם ממרח השעוה סביב הנקב דזהו כממחק:

משנה: נוֹתְנִין תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַבּוֹר בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר וְאֶת הַמַּיִם הַיָּפִים בָּרָעִים בִּשְׁבִיל שֶׁיּוּצַּנּוּ וְאֶת הַצּוֹנִין בַּחַמִּין בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ. מִי שֶׁנָּֽשְׁרוּ כֵלָיו בַּדֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ בָּהֶן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה אֲכָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם׃

Traduction

On pourra déposer dans un fossé des mets cuits pour les conserver là, et de la bonne eau dans un récipient d’eau mauvaise pour la maintenir fraîche, ou du froid dans du chaud pour le chauffer. Si en route on a eu des vêtements tombés à l’eau, on pourra continuer la marche sans souci de la compression qui en résultera. Dès que l’on arrive à la 1re cour extérieur de la ville, on peut les étendre au soleil, sans toutefois les étendre trop ostensiblement devant le peuple.

Pnei Moshe non traduit

מתני' נותנין תבשיל לתוך הבור. שאין בו מים כדי לשמור שלא יתקלקל וקמ''ל דלא גזרינן דילמא אתי לאשוויי גומות שבקרקעית הבור כדי להשוות להושיב שם הקדירה:

ואת המים היפים הראוים לשתיה ומשימין אותן בכלי לתוך מים הרעים לצננן. ומילתא דפשיטא היא ומשום סיפא קתני לה ואת הצונן בחמין בשביל שיחמו דמהו דתימא ליגזור דילמא אתי לאטמוני ברמץ קמ''ל:

מי שנשרו כליו וכו' ואינו חושש. כלומר אין חוששין שמא יסחוט:

אבל לא כנגד העם. מפני מראית העין והלכה שאפי' בתוך ביתו אסור לסוחטן שכל מה שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור:

משנה: הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה אוֹ בְמֵי טְיבֶרְיָה מִסְתַּפַּג אֲפִילוּ בְעֶשֶׂר לוּנְטִיּוֹת וְלֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ. אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בְּלוּנְטִית אַחַת פְּנֵיהֶן יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן וּמְבִיאִין אוֹתוֹ בְּיָדָם׃

Traduction

Si après s’être baigné dans une eau de citerne ou aux thermes de Tibériade on s’essuie, fût-ce avec des serviettes (lintea), il ne sera pas permis de les emporter soi-même; mais si dix personnes se sont essuyé après une serviette le visage, les mains et les pieds, il leur sera loisible de l’emporter.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הרוחץ במי מערה וכו' אלונטיות. סדינין שמסתפגין בהן:

לא יביאם בידו שמא יסחוט. אבל עשרה בני אדם וכו' אפי' באלונטית אחת דנפישין מיא מביאין אותן בידם דכיון דרבים הן מדכרי אהדדי. ומתני' יחידאה היא. והלכה שאפי' אדם אחד מסתפג באלונטיתו ומביאן בידו ואין חוששין שמא יסחוט:

משנה: סָכִין וּמְמַשְׁמְשִׁין בִּבְנֵי מֵעַיִם אֲבָל לֹא מִתְעַמְּלִין וְלֹא מִתְגָּרְדִין. אֵין יוֹרְדִין לְפִילוֹמָא, וְאֵין עוֹשִׂין אַפּוּקְטְפִיזִין בַּשַּׁבָּת וְאֵין מְעַצְּבִין אֶת הַקָּטָן וְלֹא מַחֲזִירִין אֶת הַשֶּׁבֶר. מִי שֶׁנִּפְרְקָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ לֹא יִטְרְפֵם בְּצוֹנֵן אֲבָל רוֹחֵץ הוּא כְדַרְכּוֹ וְאִם נִתְרַפָּא נִתְרַפָּא׃

Traduction

Il est permis de s’enduire d’huile, ou de se frotter le ventre à la main, sans aller jusqu’à se fatiguer (ou masser), ni se brosser le corps. On ne devra ni descendre au marécage de Qordima, d’où l’on se tire péniblement, ni prendre de vomitif, ni opérer un enfant en lui redressant violemment les membres, ni reconstituer une rupture; si quelqu’un s’est foulé la main ou le pied, il ne devra pas les tremper à l’eau froide, mais se contenter de se laver comme d’ordinaire; si en ce cas la guérison est spontanée, il n’y a pas de mal.

Pnei Moshe non traduit

מתני' סכין. בשמן וממשמשין בבני מעים בשבת והוא שיסוך וימשמש בבת אחת כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:

אבל לא מתעמלין. בשבת ואיזהו מתעמל זה שדורסין על גופו בכח עד שייגע ויזיע או שיהלך כל כך עד שייגע ויזיע שאסור לייגע עד שיזיע בשבת מפני שהוא דרך רפואה:

ולא מתגרדין במגרדת דהוי עובדא דחול. ואם היו רגליו מלוכלכות בטיט ובצואה מגרר כדרכו ואינו חושש:

אין יורדין לפילומא. נקרא דיומסית והוא מקום בארץ ישראל והעומד שם מתעמל ומתרפא:

ואין עושין אפיקטפזין בשבת. לשתות משקה כדי להקיא ממנו המזון שאכל ביותר:

ואין מעצבין את הקטן. ליישב איבריו ולתקנו ומלשון ידיך עצבוני ויעשוני. ודוקא לאחר יום הלידה אבל ביום הלידה שרי:

ולא מחזירין את השבר. עצם שנשבר ומתני' אינה הלכה בזה אלא דקיי''ל מחזירין את השבר בשבת:

מי שנפרקה ידו או רגלו. שיצא העצם מהפרק שלו:

לא יטרפם בצונן. על המקום שיצא אבל רוחץ הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא:

הדרן עלך פרק חבית

וְהָתַנֵּי. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי מֵאִיר בְּחוֹתָמוֹת שֶׁבְּקַרְקַע שֶׁמְפַקְפְּקִין וּמַפְקִיעִין וּמַתִּירִין וְחוֹתְחִין. בַּשַּׁבָּת מְפַקְפְּקִין אֲבָל לֹא מַפְקִיעִין וְלֹא מַתִּירִין יְלֹא חוֹתְכִין. בְּכֵלִים. בַּשַּׁבָּת מוּתָּר וְאֵין צוֹרֶךְ בְּיוֹם טוֹב. הָדָא אָֽמְרָה. מַכְבֵּשׁ עָשׂוּ אוֹתוֹ כְקַרְקַע. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. 92a מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. שֶׁל כּוֹבְסִין לֹא יִגַּע בּוֹ.

Traduction

Mais n’a-t-on pas enseigné (630)Pour la question de savoir si l'on peut ouvrir, avec bris, une chambre fermée contenant des comestibles, exposée ci-dessus, 15, 2, d'après Betsa 4, 3.: les autres sages s’accordent à dire, comme R. Meir, que pour les fermetures adhérentes au sol, nouées avec des cordes, il est permis de les secouer et les tirer, même de les délier et parfois les couper le samedi; on peut les secouer en ce jour (pour ouvrir), et l’on permet les opérations à l’égard des vases. Or, si on l’autorise le samedi, n’est-ce pas à plus forte raison permis le jour de fête? Pourquoi donc défend-on de comprimer la presse à lavage? C’est qu’on la considère à l’égal de la terre, non des vases. En effet, dit R. Yossé, notre Mishna confirme cette raison, en défendant de ''toucher même à la presse des blanchisseurs'', pour la même cause.

Pnei Moshe non traduit

והתני. בתוספתא דביצה פ''ג ומודים חכמים לרבי מאיר וכו' והובא זה לעיל בפ' אלו קשרים בהלכה ב' וכדפרישית שם דשמעינן מיהת דחותמות שבקרקע מתירין אותן אף בשבת. ואמאי אסרו הכא במכבש של כובסין להתירו:

הדא אמרה מכבש עשו אותו כקרקע. כלומר דשאני מכבש דמיחזי כעושה בנין וסתירה בקרקע ממש וחמירא מחותמות של דלת שבקרקע:

אמר רבי יוסי. פשיטא דהכי הוא דהא מתניתין אמרה כן ושל כובסין לא יגע בו כלל ואלו חותמות שבקרקע הכל מודים שמתירין אותו אף בשבת:

הדרן עלך פרק תולין

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source